שלישי, ספטמבר 25, 2018

לוגו - קרדיולוגיה מהלב

גודל גופן: +

התסמונת ע"ש וולף פרקינסון וויטWolff-Parkinson-White (WPW) syndrome

Wolff-Parkinson-White (WPW) syndrome

הגדרה

בלב תקין יש רק מסלול חשמלי אחד המעביר חשמל מהפרוזדורים לחדרים. התסמונת ע"ש וולף פרקינסון וויט (WPW) נובעת מנוכחות של מסלול חשמלי נוסף בלב המחבר את העליות עם החדרים. נוכחות מסלול חשמלי זה מאפשרת הופעת הפרעות מהירות בקצב הלב. אצל הלוקים בתסמונת המסלול הנוסף קיים מלידה, והפרעות קצב עלולות להופיע בכל גיל גם בתינוקות. לרוב אנשים עם התסמונת חווים סימפטומים בפעם הראשונה בגיל ההתבגרות או עד גיל 30. ברוב המקרים הפרעות הקצב הקשורות בתסמונת לא מסוכנות, אך לעיתים עלולות להתפתח הפרעות קצב מסכנות חיים.

סימפטומים

במידה וקיימים סימפטומים הם נובעים והפרעות בקצב הלב:

תחושה של דפיקות לב מהירות

סחרחורת

סינקופה

קוצר נשימה

מחושים בחזה

מוות פתאומי

יש אנשים בעלי מסלול חשמלי נוסף בלב שאינם סובלים כלל מהפרעות קצב ולכן אינם סובלים מסימפטומים. אנשים כאלה לא נופלים תחת הגדרת "תסמונת WPW" מצב זה אינו מהווה סכנה ומאובחן תמיד במקרה – כאשר מבוצע אקג לשם מטרה אחרת.

גורמים

המסלול החשמלי הנוסף קיים כאמור מלידה. בחלק קטן מהמקרים הגורם הוא מוטציה גנטית, ידוע גם שהשכיחות של תסמונת WPW גבוהה יחסית בסובלים ממום מולד בלב הקרוי Ebstein's anomaly, אך ברוב המקרים לא נמצא גורם ברור.

הפרעות הקצב האופייניות לתסמונת WPW הן משני סוגים עיקריים:

טכיקרדיה סדירה: כלומר קצב לב מהיר שעלול להגיע ל200 בדקה ולעיתים יותר.

טכיקרדיה בלתי סדירה: כלומר קצב לב מהיר אך לא סדיר. בעצם מדובר בפרפור פרוזדורים- הפרעת קצב שברוב המקרים מופיעה ללא קשר לתסמונת WPW אך כאשר מופיעה בבעלי תסמונת זו- נוכחות המסלול החשמלי הנוסף בין הפרוזדורים לחדרים גורם לקצב הלב להיות מהיר ובלתי סדיר יותר מאשר במצב הרגיל.

סיבוכים

לרוב תסמונת WPW לא גורמת לבעיות משמעותיות. אך במיעוט המקרים עלולים להיות סיבוכים מסכני חיים.

אירועי איבוד הכרה- סינקופה: כאשר הפרעת קצב מהירה גורמת לתפוקת הלב לרדת וכתוצאה מכך יורד לחץ הדם המוח סובל מחוסר דם דבר המוביל לחוסר הכרה. אם הפרעת הקצב חולפת תוך זמן קצר (פחות מדקה) והקצב התקין חוזר – המוח חוזר לקבל דם והאדם מתעורר ללא כל פגיעה.

מוות פתאומי: הפרעת קצב כמו זו הגורמת לסנקופה אך לא מסתימת תוך זמן קצר כלומר נמשכת מספר דקות. במידה ולא מתחילים החייאה עם שימוש בדפיברילטור על מנת להחזיר את קצב הלב התקין, יהפוך המצב לבלתי הפיך ויוביל למוות.

אבחנה

אלקטרוקריוגרם (אקג): ברוב המקרים כאשר קיים מסלול חשמלי נוסף בלב ניתן לראות סימנים לכך בתרשים אקג שגרתי. למעשה האבחנה של התסמונת מבוססת על תרשים אקג המראה את הסימנים האופייניים בצרוף הוכחה שמדי פעם יש הפרעות בקצב הלב.

כדי לאבחן האם יש הפרעות בקצב הלב יש מספר אפשרויות:

עדות משכנעת לקיום הפרעות קצב : אירועי סינקופה או אירועים של דפיקות לב מהירות.

הולטר קצב לב: מכשיר המקליט קצב לב במשך 24 שעות. אם במהלך ההקלטה מתרחשת הפרעת קצב המכשיר יתעד אותה.

לופ רקורדר: מכשיר שניתן לשאת במשך מספר חודשים ולהקליט קצב לב בזמן שחשים סימפטומים. יש גם לופ רקורדר שמותקן תת עורית ומקליט אקג ברציפות במשך חצי שנה ואף יותר.

בדיקה אלקטרופיזיולוגית (EPS): בדיקה פולשנית-אלקטרודות מוחדרות דרך ורידים ללב (בטכניקה הדומה לצנתור) כך ניתן לבחון האם הלב נוטה לפתח הפרעת קצב. בבדיקה זו ניתן להשתמש לאבחון התסמונת באדם עם סימנים למסלול חשמלי נוסף באקג, אך ללא כל עדות להפרעות קצב בחיי יום יום.

טיפול

יש להפריד בין טיפול בהפרעת קצב כאשר היא מתרחשת ובין טיפול שמטרתו למנוע הפרעות קצב בעתיד.

טיפול בהפרעת קצב מטרתו להפסיק את הפרעת הקצב ולהחזיר את קצב הלב התקין:

טונוס וגאלי: פעולת עצב הואגוס גורמת להאטת קצב הלב. הפעלת עצב זה עשויה להפסיק הפרעת קצב שנגרמת על ידי תסמונת WPW. על ידי נשימה עמוקה ולאחריה אימוץ שרירי הבטן כמו בזמן יציאה בשירותים ניתן להשיג אפקט זה.

תרופות הניתנות בחדר מיון או על ידי צוות מד"א כמו אדנוזין.

נזע (שוק) חשמלי הניתן ממכשיר דפיברילטור שמטרתו להפסיק את הפרעת הקצב ולגרום לקצב התקין לחזור.

טיפול שמטרתו למנוע הפרעות קצב בעתיד:

אבלציה: זהו טיפול פולשני, הכרוך בהחדרת אלקטרודות דרך ורידים אל הלב איתור המסלול החשמלי הנוסף וצריבה שלו על ידי חום מקומי. בדרך זו חוסמים לצמיתות את יכולת המסלול הנוסף להוליך חשמל. לטיפול זה שעור הצלחה גבוה מאד בסובלים מתסמונת WPW שעור הסיבוכים נמוך. לפיכך ברוב המקרים זהו הטיפול המומלץ בבעיה.

תרופות: תרופות נגד הפרעות קצב כמו ריתקמס או טמבוקור עשיות למנוע הפרעות קצב הקשורות לתסמונת .WPW אולם את התרופות צריך ליטול יום יום הן לא יעילות ב 100% ויש להן תופעות לואי אפשריות, לכן הפתרון המועדף הוא כאמור אבלציה.

ניתוח: ניתן להסיר את המסלול החשמלי הנוסף בניתוח בהצלחה של כמעט 100% אבל כיון שאבלציה, במקרה זה, יעילה כמעט כמו ניתוח, והיא הרבה פחות פולשנית, הצורך בניתוח על מנת לטפל בתסמונת WPW נדיר ביותר. לרוב משתמשים בניתוח זה רק אם ממילא יש צורך בניתוח לב מסיבה אחרת, למשל אדם עם תסמונת WPW שזקוק לניתוח תיקון מסתם.

המלצות תזונתיות להפחתת הסיכון להתפתחות 
טרשת העורק...
נוגדי חמצון כטיפול למניעת טרשת עורקים ומחלת לב כלי...
 

תגובות

עדיין לא נרשמה תגובה. אתם מוזמנים להיות הראשונים
Default Blogger
כבר רשום? כניסה
Guest
שלישי, 25 ספטמבר 2018

Captcha Image

/heart-disesase/arrhythmias?task=captcha.generate&no_html=1&tmpl=component&id=1053572

קביעת תורים

קביעת תורים למרפאה
במודיעין וגבעת שמואל
   
או בטלפון 053-9956140

מרפאה במודיעין: 077-8015555
מרפאה בגבעת שמואל: 03-6201055


לזימון תורים פרטיים

ולחוות דעת רפואית משפטית 

053-9956392


אם זהו ביקורך הראשון במרפאה נא להביא במידה ויש:

  • תרשים אקג
  • סיכום בדיקות (מאמץ, אקו, מיפוי וכו)
  • סיכום אשפוז

מניעת מחלות לבמכבי

מבטחי מכבי יכולים לקבוע תור דרך מוקד מכבי ללא הפסקה: 3555* או 1700-50-53-53 או דרך מכבי באינטרנט

רישום לניוזלטר

הרשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו עדכונים על מאמרים וחדשות בתחום.