הגדרה

תעוקת לב (אנגינה פקטוריס) משמעה כאבים בחזה עקב איסכמיה לבבית כלומר הפרעה באספקת דם ללב. זרימת הדם ללב מופחתת אך עדיין מגיע דם כך שהאסכמיה לא קשה מספיק על מנת לגרום לאוטם שריר הלב. כלומר מדובר במצב הפיך שלא כמו אוטם לבבי. הסיבה לאסכמיה היא ברוב המקרים טרשת עורקים שגורמת להצרות של עורק כלילי. ההצרות מגבילה את זרימת הדם בעורק. במצב מנוחה שריר הלב מקבל מספיק דם ולכן אין אסכמיה ואין תעוקה, בזמן מאמץ הלב זקוק ליותר דם וחמצן אך העורק המוצר לא מסוגל לספק יותר דם ואז מופיעה התעוקה. אם האדם מפסיק את המאמץ שוב יורד הצורך בחמצן האסכמיה חולפת ואיתה התעוקה. כאבים בחזה המופיעים באופן עקבי בדרגת מאמץ ידועה נקראים תעוקה יציבה.

אבחנה

חשד לתעוקה עולה כאשר אדם מתלונן על כאבים בחזה. במיוחד אם מדובר בכאבים המופיעים במאמץ. במידה ואופי הכאב חשוד כתעוקה אך אינו מתאים לתאור הקלאסי של תעוקה, כלומר יש ספק האם מדובר בתעוקה- מקובל להפנות לאחת הבדיקות האבחנתיות: מבחן מאמץ (אק״ג במאמץ=ארגומטריה), מיפוי לב או אקו לב במאמץ.

טיפול

בתעוקה ניתן לטפל תרופתית על ידי תרופות שמקלות את עבודת הלב ומורידות את צריכת החמצן שלו כמו חוסמי בטא וניטראטים. כמו כן ניתן לטפל בתעוקה על ידי צנתור והרחבת העורק המוצר על ידי בלון ותומכן או על ידי ניתוח מעקפים.