רביעי, מאי 23, 2018

לוגו - קרדיולוגיה מהלב

גודל גופן: +
5 minutes reading time (1034 words)

תסחיף ריאתי Pulmonary embolism

תסחיף ראתי

הגדרה

תסחיף ריאתי הוא גוש הנסחף עם זרם הדם, מגיע לעורקי הריאה וגורם לחסימה שלהם. ברוב המקרים התסחיף הוא קריש דם שנוצר בוורידי הרגליים או האגן

תסמינים שכיחים של תסחיף ריאתי:

קוצר נשימה המופיע פתאום ומתגבר במאמץ.

כאבים בחזה אשר לרוב מתגברים בנשימה עמוקה או שעול.

שעול

סינקופה

דופק מהיר או לא סדיר

כאבים או בצקת באחת השוקיים

גורמים

תסחיף ריאתי נגרם כאמור מחסימה של עורק ריאתי או ענפיו. הגורם לחסימה הוא לרוב קריש דם שמקורו בווריד העמוקים של הרגליים או האגן(קריש דם כזה קרוי פקקת של הורידים העמוקים או DVT).

לעיתים נדירות התסחיף אינו קריש דם:

תסחיף שומן שמקורו במח העצם, שומן זה עלול לחדור לזרם הדם כתוצאה משבר בעצם.

תסחיף שהוא חלק מגידול שחדר לזרם הדם.

תסחיף אויר שחדר לזרם הדם.

תסחיף ריאתי, יהא מקורו אשר יהא, מתפצל במסעו בדם למספר תסחיפים ולכן ברוב המקרים גורם לחסימה של מספר ענפים של העורקים הריאתיים ולרוב שתי הריאות מעורבות. חסימת ענפים של העורקים הראתיים מקטינה את יכולת הראות לחמצן את הדם העובר דרכן.

גורמי סיכון הקשורים להיווצרות תסחיף ריאתי:

מחלת לב: כל מחלה המובילה ל אי ספיקת לב עלולה לעודד יצירת קרישי דם בוורידים העמוקים.

חוסר תנועה: חולים הרתוקים למיטה מכל סיבה, אך במיוחד בשל: אירוע מוחי, אי ספיקת לב, התקף לב או לאחר ניתוח עלולים לסבול מקריש דם בוורידים העמוקים שיגרום לתסחיף. חוסר תנועה גורם לזרימת דם איטית בוורידים ומצב זה מעודד קרישת דם. גם הטסים טיסות ארוכות ומבלים שעות בישיבה עלולים לסבול מקרישי דם בוורידי הרגליים ותסחיף.

ניתוחים: בעיקר ניתוחים להחלפת פרק הירך או הברך עלולים לגרום להיווצרות קרישי דם בוורידים העמוקים של הרגליים ולתסחיף ריאתי.

מחלה ממארת: במיוחד מחלת הסרטן של הלבלב, הריאות והשחלות גורמות לנטייה לקרישת דם ועלולות לגרום להיווצרות קרישי דם ותסחיפים.

עישון: העישון מעודד קרישת דם ולכן עלול לתרום להיווצרות קרישי דם ברגליים ותסחיפים.

עודף משקל: במיוחד בנשים עם לחץ דם גבוה, קשור לשיעור גבוה יותר של פקקת בוורידי הרגליים.

אסטרוגן: כטיפול למניעת הריון או כטיפול בגיל המעבר, מעלה נטייה לקרישת דם ולפקקת בוורידי הרגליים.

הריון: לחץ של הרחם על הורידים באגן עלול לגרום לזרימת דם איטית ונטייה לקרישה.

סיבוכים: תסחיף ריאתי הוא מצב מסכן חיים. טיפול מהיר מפחית את הסיכון משמעותית. תסחיף ריאתי עלול לגרום ליתר לחץ דם ריאתי. יתר לחץ דם ריאתי גורם לחדר הלב הימני לעבוד קשה יותר וזה עלול לגרום לאי ספיקת לב ימני.

אבחנה

כאשר עולה חשד לתסחיף ריאתי לפי תסמינים ורקע רפואי, ניתן לבצע מספר בדיקות על מנת לאבחן את המצב ביתר ודאות:

בדיקות דם: אינן מוכיחות או שוללות בוודאות תסחיף ריאתי אך עוזרות לאבחון:

בדיקת D DIMER יכול לאשר קיום של קריש דם בגוף.

בדיקת גזים בדם יכולה להעלות את החשד להפרעה בחמצון הדם.

בדיקת טרופונין- תסחיף ריאתי הגורם לעלית טרופונין הוא משמעותי יותר והסיכון שיגרום לסיבוכים עולה.

צילום חזה: כמו בדיקות הדם לא יכול לאשר תסחיף ריאתי אך עוזר בשלילית מצבים אחרים שעלולים לחקות תסחיף ריאתי (למשל דלקת ריאות, גודש ריאתי).

תרשים א.ק.ג: יכול לעזור אם מראה סימני עומס על חדר הלב הימני.

אקו לב: ניתן באמצעותו להעריך תפקוד חדר ימין של הלב ואת הלחץ הריאתי. סימני עומס על החדר הימני ועליה בלחץ הריאתי מעלים את החשד לתסחיף ריאתי. בנוסף כמו הטרופונין הם מהווים עדות לכך שהתסחיף משמעותי יותר ועלול לגרום לסיבוכים.

בדיקת CT של עורקי הריאה: בבדיקה זו מוזרק חומר ניגוד הצובע את עורקי הריאה וכך ניתן לאבחן קרישי דם אם קיימים בעורקי הראה. בדיקה זו משמשת לאבחון התסחיף הריאתי כיום.

מיפוי ריאות: בדיקה המבוססת על חומר רדיואקטיבי הניתן בשאיפה ובמתן תוך ורידי. כך ניתן לבחון את פיזור האוויר בריאות ולהשתוותו לפיזור הדם בריאות ולאבחן נוכחות של הפרעה לזרימת הדם. בעבר נעשה שימוש בבדיקה זו לאבחן תסחיף ריאתי אך כיום בדיקת ה CT מועדפת ברוב המקרים כיון שנותנת תוצאות ודאיות יותר.

צנתור של עורקי הראה: במהלכו מוזרק חומר ניגוד לעורקי הראה. בדיקה זו המדוייקת ביותר לאבחון תסחיף ריאתי אך מדובר בבדיקה פולשנית. מאז נכנסה בדיקת ה CT לשימוש למעשה אין צורך בצנתור למטרה זו.

סונר (אולטראסאונד): בדיקת סונר של ורידי הרגליים יכול לאבחן קריש דם בוורידים העמוקים. במידה וקיים חשד קליני לתסחיף ריאתי ובדיקת סונר מגלה קריש בווריד ברגל הרי שאין צורך בבדיקות נוספות ויש להתחיל מיד בטיפול.

טיפול:

הטיפול חשוב כיון שמפחית את הסיכון לסיבוכים.

תרופות:

נוגדי קרישה: מפסיקות את התפתחות קרישי הדם, ובכך נותנות למערכת פרוק הקרישים הטבעית להמיס את הקרישים שכבר נוצרו. כמו כן מונעת היוצרות קריש דם חדש. יש תרופות נוגדות קרישה רבות:

קלקסאן ניתן תת עורית לרוב בבית החולים.

הפרין ניתן תוך ורידית בבית החולים (במקום קלקסאן).

קומדין הניתן דרך הפה לתקופה ארוכה.

לאחרונה אושר בישראל השימוש בתרופה בשם קסרלטו לטיפול בתסחיף ראתי. תרופה זו ניתנת דרך הפה כתחליף לקומדין.

מפרקי קריש: תרופות אלה מפרקות באופן פעיל קרישי דם. כיון שתרופות אלה עלולות לגרום לדמם חמור, הן ניתנות רק כאשר התסחיף הריאתי מסכן חיים.

טיפול פולשני

צנתור: במצבים נדירים כאשר תסחיף ראתי גדול מסכן חיים ניתן להחדיר צנתר דרך וריד הקפי לעורק הראה ולנסות ולסלק את קריש הדם.

סנן ורידי: במקרים בהם לא ניתן לתת תרופות נוגדות קרישה או שהטיפול בנוגדי קרישה לא מונע המשך אירועי תסחיף, ניתן להחדיר סנן לוריד הנבוב התחתון (אילו מתנקז הדם מהרגליים ומהאגן) סנן זה יחסום כל תסחיף חדש שיאים להגיע לריאות.

מניעה:

מניעת הווצרות קריש דם ברידים העמוקים ברגליים יעזור במניעת תסחיפים ריאתיים.

מניעה אצל מאושפזים בבתי חולים המצויים בסכנה להיווצרות קרישי דם:

תרופות נוגדות קרישה ניתנות בבית החולים לאנשים המצויים בסכנה לקרישי דם בורידים העמוקים: למשל חולים לאחר ניתוח החלפת פרק ירך או ברך, חולים לאחר התקף לב ולאחר ארוע מוחי.

במידה ולא ניתן לתת טיפול נוגד קרישה (לאחר ניתוח למשל) ניתן להשתמש בגרביים פנאומטיים אשר מפעילות פעילות "סחיטה" מלמטה למעלה על השוקיים והירכיים וכך משפרות את זרימת הדם בוורידים ומונעות היווצרות קרישים.

קימה מהמיטה והתחלת פעילות גופנית מוקדם ככל האפשר לאחר ניתוח, מקטינה את הסיכון לאוצרות קרישי דם.

מניעה אצל נוסעים: הסיכון להיווצרות קריש דם אצל נוסעים נמוך, אך קיים- במיוחד אם יש עוד גורמי סיכון לתסחיפים. ניתן להפחית את הסיכון:

לא לשבת כל הטיסה אלא לקום כפעם בשעה וללכת במסדרון. מי שנוהג שעות רבות גם כן כדאי שיעצור מדי פעם ויצא מהרכב למספר דקות.

לשתות מים. להימנע מהתייבשות במהלך הטיסה/נסיעה. התייבשות מעודדת קרישת דם.

אם קיים סיכון גבוה לקרישי דם במהלך טיסה/נסיעה- למשל אדם שסבל בעבר אירוע כזה, יש להתייעץ עם רופא - קרוב לוודאי שצריך טיפול תרופתי מונע לפני הטיסה.

מניעה כללית:

הימנעות או הפסקת עישון.

שמירה על משקל תקין

פעילות גופנית כמומלץ

טיפול ואיזון של לחץ הדם ושאר גורמי הסיכון ל טרשת עורקים.

צנתור וירטואלי
כאבים בחזה
 

תגובות

עדיין לא נרשמה תגובה. אתם מוזמנים להיות הראשונים
Default Blogger
כבר רשום? כניסה
Guest
רביעי, 23 מאי 2018

Captcha Image

/heart-disesase/arrhythmias?task=captcha.generate&no_html=1&tmpl=component&id=870533

קביעת תורים

קביעת תורים למרפאה
במודיעין וגבעת שמואל
   
או בטלפון 053-9956140

מרפאה במודיעין: 077-8015555
מרפאה בגבעת שמואל: 03-6201055


לזימון תורים פרטיים

ולחוות דעת רפואית משפטית 

053-9956392


אם זהו ביקורך הראשון במרפאה נא להביא במידה ויש:

  • תרשים אקג
  • סיכום בדיקות (מאמץ, אקו, מיפוי וכו)
  • סיכום אשפוז

מניעת מחלות לבמכבי

מבטחי מכבי יכולים לקבוע תור דרך מוקד מכבי ללא הפסקה: 3555* או 1700-50-53-53 או דרך מכבי באינטרנט

רישום לניוזלטר

הרשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו עדכונים על מאמרים וחדשות בתחום.