By accepting you will be accessing a service provided by a third-party external to https://www.heartcare.org.il/

גודל גופן: +

היפרכולסטרולמיה משפחתית

Atherosclerosis

 כולסטרול (הכולסטרול הרע- LDL) הוא אחד הגורמים החשובים לטרשת עורקים הגורמת בין היתר להתקפי לב ארועים מוחיים ומחלת כלי דם הקפית.

הרמה הממוצעת שלLDL בדם תושבי המדינות המתועשות (ובכללן ישראל) היא כ 120 מג/דצילטר. רמה זו של LDL נובעת מתזונה ולא מליקוי גנטי.

הגורם

יש קבוצת אנשים באוכלוסיה - הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית - להם כולסטרול גבוה מסיבה גנטית. הגן הפגום גורם ליצירת קולטן (רצפטור) פגום או חסר ל LDL.

הקולטן ל LDL מצוי כרגיל על פני תאי הכבד. הקולטן הזה מאפשר לתאי הכבד לסלק LDL מהדם, אם הקולטן חסר או פגום ואינו מתפקד כראוי הדבר גורם לעליה משמעותית של LDL בדם.

רוב האנשים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית הם בעלי גן פגום אחד וגן תקין אחד (הטרוזיגוטיים), ולכן החסר או ליקוי בקולטן חלקיים. שכיחותם באוכלוסיה כ 1:300 והם יהיו בעלי ערכי LDL בדם מעל 190 מג/דצילטר.אנשים הסובלים משני גנים פגומים - אצלם החסר או הליקוי מלא (הומוזיגוטים) שכיחותם באוכלוסיה כ 1:300,000 והם יהיו בעלי רמת LDL של מעל 500 מג/דצילטר.

הגנים לקולטן ל LDL עוברים מהורים לצאצאים, ואם הגן של ההורה פגום הרי שגם הצאצאים צפויים לרמות LDL גבוהות.

רוב הסובלים מהתקף לב, כאמור,אינם סובלים מבעיה גנטית זו ורמת ה LDL שלהם תלויה בתזונה -

ה LDL שלהם כאמור סביב 120 מג/דצילטר. ברמה זו ה LDL הוא גורם הכרחי אך לא מספיק לשם התפתחות טרשת עורקים. נחוץ גורם נוסף, למשל עישון, לחץ דם גבוה או סוכרת לשם התפתחות טרשת והתקף לב.

לעומתם הסובלים מהיפרכוסלטרולמיה משפחתית - להם LDL של 190 ומעלה. ברמות אלה

ה LDL לבדו מספיק כדי לגרום לטרשת עורקים (במידה ויש גורם נוסף הוא כמובן יאיץ את התהליך). ללא טיפול צפויים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית לסיבוכי טרשת עורקים (כגון התקף לב) בגיל צעיר.

אבחנה

אבחנה משוערת מתקבלת לפי בדיקת רמת LDL בדם בצום: כאמור אם הרמה מעל 190 מג/דציליטר יש חשד להיפרכולסטרולמיה משפחתית. האבחנה אינה ודאית כיון שדיאטות קטוגניות (למשל פלאו) העשירות בשומן רווי עלולות לגרום לרמת LDL גבוהות מאד באנשים ללא בעיה גנטית.

אבחנה ודאית מתקבלת על ידי בדיקה גנטית המגלה אם הגן לקולטן ל LDL פגום או תקין.

טיפול

תזונה:

השלב הראשון בטיפול בהיפרכולסטרולמיה הוא תזונה דלה בשומן רווי ועשירה בסיבים תזונתיים. הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית יזדקקו גם לטיפול תרופתי כדי להפחית את רמת ה LDL שלהם ולמנוע התקף לב.

טיפול תרופתי:

סטטינים: תרופות ותיקות להפחתת LDL המוכחות כמפחיתות סיכון להתקף לב וארוע מוחי. הן מפחיתות יצור כולסטרול בכבד. תאי הכבד חשים ״רעב לכולסטרטול״ ומיצרים יותר קולטנים ל LDL כדי לקלוט יותר LDL מהדם. התוצאה היא הפחתה משמעותית של LDL בדם.

הסטטינים יעילים מאד בהפחתת LDL אצל רוב האוכלוסיה, וגם אצל הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית, אולם הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית מגיבים פחות טוב לסטטינים כיון שאצלם הקולטן ל LDL פגום, לכן גם אם, בהשפעת הסטטין, ייוצר בעודף - עדיין ישאר פגום ופחות יעיל.

סטטינים המשווקים בישראל: אטורבאסטטין (ליפיטור, ליטורבה, טוריד), רוזובאסטטין (קרסטור, סטטור) סימבאסטטין (סימוביל), פראבאסטטין (ליפידל, פרבאליפ).

הסטטינים החזקים אטורבאסטטין ו-רוזובאסטטין מסוגלים להפחית LDL בשעור של 50-55%.

אזטימיב (אזטרול, אזקור): תרופה המעכבת ספיגת כולסטרול במעי הדק. תרופה זו יעילה כאשר ניתנת יחד עם סטטין. הכפלת מינון סטטין תפחית LDL בעוד 6% לערך ואילו תוספת אזטימיב לסטטין (בכל מינון) תפחית LDL בעוד כ 20%.

תרופת קומבנציה בשם אטוזט מכילה שילוב של אטורבאסטטין ואזטימיב.

מעכבי:PCSK9 תרופות אלה ניתנות בזריקה פעם בשבועיים. אלה למעשה נוגדנים כנגד אנזים הנקרא PCSK9. אנזים זה מפרק קולטנים ל LDL לכן עיכוב שלו יגרום לעליה במספר הקולטנים על פני תאי הכבד, ולסילוק מוגבר של LDL מהדם וכתוצאה מכך לירידה של כ 60% ברמת ה LDL בדם.

כיון שכמו הסטטינים גם השפעת מעכבי PCSK9 על רמת ה LDL תלויה בתפקוד הקולטנים

ל LDL, הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית (אצלם הקולטן ל LDL פגום) יגיבו פחות טוב לתרופות אלה מאשר שאר האוכלוסיה.

מעכב ANGPTL3: נראה שבעתיד תצטרף תרופה נוספת לארסנל הטיפול בהיפרכולסטרולמיה משפחתית. מדובר בנוגדן כנגד חלבון הקרוי angiopoietin-like 3 (ANGPTL3). מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי של ניו אנגלנד באוגוסט 2020 כלל 65 מטופלים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית - כולם מהצורה הקשה יותר- הומוזיגוטיים.כולם טופלו בטיפול המקובל כיום:

94% טופלו בסטטין, 77% טופלו במעכב PCSK9 ו 75% טופלו באזטימיב. ה LDL הממוצע שלהם בכניסה למחקר היה 255 מג/דציליטר. הם חולקו לשתי קבוצות האחת טופלה בפלסבו והשניה במעכב ANGPTL3 שניתן האנפוזיה אחת ל 4 שבועות.

התוצאה היתה ירידה של 47% ברמת LDL בדמם של מטופלי מעכב ה ANGPTL3 לעומת עליה של 1.9% ברמת LDL אצל מטופלי הפלסבו.

סילוק פיזי של LDL מהפלסמה:

ליפופרוטאין אפרזיס (Lipoprotein apheresis): שיטה זו להפחתת רמת LDL יקרה וגוזלת זמן רב, לכן ננקטת כאשר הטיפול המשולב- התזונתי והתרופתי אינו משיג את המטרה.

הטיפול ניתן בדרך כלל פעם בשבוע- המטופל מחובר למכשיר השואב ממנו דם דרך קטטר ורידי, המכשיר מפריד את הפלסמה מהדם. הפלסמה מועברת דרך פילטר שסופח LDL. הפלסמה ״הנקיה״ מוחזרת יחד עם הדם לוריד המטופל.

בשיטה זו ניתן להפחית את רמת ה LDL בדם בשעור של50-70%. 

1
ליקוריץ (Licorice)
 

תגובות

עדיין לא נרשמה תגובה. אתם מוזמנים להיות הראשונים
Default Blogger
כבר רשום? כניסה
Guest
שני, 28 ספטמבר 2020
אם ברצונך להרשם לאתר יש למלא את השדות הבאים:

הרשמו לניוזלטר

קביעת תורים

ביקורך הראשון?

אם זהו ביקורך הראשון במרפאה נא להביא במידה ויש:

  • תרשים אקג
  • סיכום בדיקות (מאמץ, אקו, מיפוי וכו)
  • סיכום אשפוז

מכבי

מניעת מחלות לבמבטחי מכבי יכולים לקבוע תור דרך מוקד מכבי ללא הפסקה: 3555* או 1700-50-53-53 או דרך מכבי באינטרנט