סטטינים

הסטטינים- תרופת להורדת כולסטרול הוכחו שמועילות בהפחתת תחלואהותמותה על ידי הפחתת הסיכון להתקף לב ואירוע מוחי.תרופות אלה נחשבות לבטוחות אולם ללא תופעות לואי אי אפשר. תופעות הלוואי הקשורות בסטטינים הן הפיכות ואינן מסוכנות ברוב המכריע של המקרים. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן עליה באנזימי כבד וכאבי שרירים. כאבי השרירים הם הסיבה העיקרית להפסקת הטיפול בסטטין.

שכיחות כאבי שרירים

מחקרים אקראיים כפולי סמיות שהשוו טיפול בסטטין לטיפול בפלסבו מצאו כי שעור המטופלים שסבלו כאבי השרירים בקבוצה שקבלה סטטין היה 1.5% עד 4% בלבד, מעל לקבוצת הפלסבו. (לדוגמא באחד המחקרים 9% ממטופלי הסטטין התלוננו על כאבי שרירים לעומת 5% ממקבלי הפלסבו).

סקרים שבדקו את שעור כאבי שרירים שיוחסו לסטטינים אצל מטופלים שלא במסגרת מחקר, כלומר "בחיים האמתיים" הראו שכ 10% עד 13% מהמטופלים סובלים מכאבי שרירים המיוחסים לתרופה.

יש לציין כי כאבי שרירים הם תופעה שכיחה גם אצל אנשים שלא נוטלים סטטין (כפי שמוכחעל ידי העובדה שגם מקבלי פלסבו סובלים ממנה).לפיכך סביר שלפחות חלק ממטופלי הסטטינים הסובלים מכאבי שרירים ומיחסים אותם לסטטין היו סובלים מכאבים אלה גם ללא קשר לסטטין.

אכן יש הוכחה שהשכיחות האמתית של כאבי שרירים הנובעים מסטטין נמוכה מ 10-13% המיוחסת לסטטינים "בחיים האמתיים". הוכחה כזו מתקבלת למשל ממחקר שנקרא GAUSS-3 שפורסם בכתב העת JAMA באפריל 2016. מחקר זה השווה השפעה של שתי תרופות להורדת כולסטרול: אזטרול לעומת מעכב PSCK9 על רמות כולסטרול. הנבדקים היו כולם אנשים שטופלו בעבר לפחות בשתי תרופות מקבוצת הסטטינים וחדלו את הטיפול בשל כאבי שרירים. כדי לודא שבמחקר יכללו רק נבדקים עם כאבי שרירים הנובעים מטיפול בסטטין חולקו הנבדקים לשתי קבוצות: אחת טופלה באטורבסטטין 80 מג והשניה בפלסבו למשך 12 שבועות ולאחר מכן החלפו הטיפולים – פלסבו למקבלי הסטטין וסטטין למקבי הפלסבו לעוד 12 שבועות. רק נבדקים שסבלו כאבי שרירים כאשר קיבלו סטטין ולא סבלו כאבים כאשר קבלו פלסבו נכללו במחקר עצמו. התוצאות היו שרק 42% מהנבדקים שקיבלו אטורבסטטין 80 סבלו מכאבי שרירים. כלומר כולם (100%) סבלו כאבי שרירים שיוחסו לסטטין וגרמו להם להפסיק טיפול בסטטין בעבר. אבל כאשר קבלו סטטין ולא ידעו אם הם מקבלים סטטין או פלסבו רק 42% התלוננו על כאבי שרירים. 60% מהמטופלים בסטטין לא סבלו מכאבי שרירים למרות שבעבר הפסיקו טיפול בסטטין שניתן להם "בחיים האמיתיים".

לפיכך השעור האמיתי של כאבי שרירים הנובעים מסטטין קרוב יותר ל 4% כפי שנמצא במחקרים אקראיים כפולי סמיות.

(תוצאות מחקר GAUSS-3 היו כצפוי: ה LDL (הכולסטרול הרע) ירד בשעור של 16.7% בקבוצת האזטרול ובשעור של 52.8% בקבוצת מעכב PSCK9.)

חיזוק לכך שהחשש במכאבי שרירים עקב שימוש בסטטינים מופרז התקבל ממאמר שפורסם בכתב העט לנסט במאי 2017 התבסס על מחקר שכלל 10,180 משתתפים שחולקו בצורה אקראית כפולת סמיות לשתי קבוצות: אחת קיבלה אטורבאסטטין 10 מג ביום והשניה קיבלה פלסבו. (כלומר המשתתפים ורופאיהם לא ידעו מי מקבל סטורבסטטין ומי מקבל פלסבו) המעקב נמשך כ 3 שנים. לאחר סיום השלב כפול הסמיות של המחקר המשיכו החוקרים לעקוב אחר המשתתפים אך עתה ידעו המשתתפים מהו הטיפול שהם מקבלים. מהעקב נמשך עוד 2.3 שנים.

התוצאות היו שבמהלך השלב כפול הסמיות לא היה הבדל מבחינת אחוז הסובלים מכאבי שרירים בקבוצת האטורבסטטין בהשוואה לקבוצת הפלסבו.

לעומת זאת בשלב השני סבלו מכאבי שרירים יותר מטופלים שקיבלו אטורבסטטין מאלה שקבלו פלסבו.

כלומר התלונות על כאבי שרירים הושפעו באופן מובהק מהמודעות לאופי הטיפול: כאשר המשתתפים לא ידעו מה הם מקבלים הסטטין לא ״גרם״ ליותר כאבי שרירים מאשר הפלסבו, אך כאשר המשתתפים ידעו מהם מקבלים הסטטין ״גרם״ לשעור גבוה יותר של כאבי שרירים מאשר הפלסבו.

סיכום 

כאבי שרירים הם תופעה שכיחה ממנה סובלים רבים. אלה מהם שנוטלים סטטין מיחסים את התופעה לתרופה - לרוב ללא הצדקה.

למרבה הצער הדעה שסטטינים גורמים לכאבי שרירים השתרשה בציבור, לכן לא סביר שעובדות כפי שמוצגות כאן ישנו זאת.