מחקרים רפואיים הראו כי כדי לעצור התקדמות של טרשת עורקים כליליים (המספקים דם ללב) יש להוריד את הכולסטרול הרע (LDL) אל 80 מג/דציליטר לערך. כאשר מורידים את רמת ה LDL אל מתחת 70 מג/דציליטר מבחינים בנסיגה מסויימת בטרשת. בחולים עם טרשת עורקים מוכחת השגת רמת LDL של 50-70 מג/דציליטר הוכחה המפחיתה סיכון להתקף לב ולתמותה. לאור זאת נקבע כי ערך המטרה של LDL בחולים עם טרשת עורקים מוכחת- (כלומר למניעה שניונית)- הוא 50-70 מג/דציליטר.

אך מהו ערך ה LDL התקין לאדם בריא? כלומר אדם הרוצה להמנע מהופעת טרשת עורקים (מניעה ראשונית)?

מחקר השתפרסם בכתב העת הרפואי ה-לנסט באפריל 2017 שופך אור על קושיה זו.

המחקר עקב אחר אוכלוסית ילידים בבוליביה שאורח חייהם השתמר כפי שהיה בעולם טרם המהפיכה התעשייתית, כלומר ציידים לקטים העוסקים גם מעט בחקלאות.

במחקר השתתפו 705 ילידים כולם מעל גיל 40 וקבוצת הביקורת היתה 6814 משתתפים מבסיס נתונים של אוכלוסיה ממדינות מתועשות שונות. כדי לאבחן טרשת עורקים כל המשתתפים עברו בדיקת CT לסקירת סידן בעורקים הכליליים.

התוצאות היו כי שקיעת סידן משמעותית בעורקים הכלילים היתה ל 3% מכלל הילידים, ול 8% מהילידים שהיו מעל גיל 75, לנבדקים בקבוצת הביקורת שקיעת סידן משמעותית היתה פי 5 יותר שכיחה בכל קבוצות הגיל. ה LDL הממוצע אצל הילידים היה 91 מג/דציליטר ואילו בקבוצת הביקורת כ 120 מג/דציליטר. גורמי סיכון אחרים כמו השמנה, עישון לחץ דם גבוה וסוכרת היו נדירים באוכלוסית הילידים בהשוואה לאוכלוסית הביקורת.

מסקנת המחברים היא שעל ידי אורח חיים בריא מגיל צעיר ניתן לשמור על רמת כולסטרול נמוכה, לחץ דם תקין, רמת סוכר תקינה ולהפחית למינימום את הסכנה לטרשת עורקים

סטטין מועיל גם במניעה ראשונית:

מחקר שפורסם באפריל 2016 בכתב העת ניו אנגלנד ג׳ורנל אוף מדיסין בחן השפעה של רוזובאסטטין (קרסטור, סטטור) על בריאותם של נבדקים ללא מחלה כלילית, אשר היו ברמת סיכון בינוני לפתח מחלה כלילית: גברים מגיל 55 ונשים מגיל 65 עם גורם סיכון אחד לפחות למחלה כלילית

במחקר השתתפו 12,705 נבדקים שחולקו לשתי קבוצות באופן אקראי- כ 6350 נבדקים בכל קבוצה. קבוצה אחת קיבלה רוזובאסטטין במינון 10 מג ביום והשנייה קיבלה פלסבו.

התוצאות הראו ירידה של 23% בשיעור התמותה מסיבה לבבית, אוטם לבבי ואירוע מוחי בקבוצת המטופלים בסטטין לעומת קבוצת הפלסבו.

לא היה הבדל בשיעור הופעת סוכרת או סרטן בין שתי הקבוצות, אך היו יותר ניתוחי קטרקט בקבוצת הסטטין: 3.8% לעומת 3.1% בקבוצת הפלסבו. כמו כן כאבי שרירים הופיעו אצל 5.8% ממקבלי הסטטין לעומת 4.7% ממקבלי הפלסבו (הבדל יחסי של 19%)..

התקף לב וכולסטרול

מחקר שהתפרסם בכתב העת Circulation בינואר 2015 מאיר את המידע הזה מזווית נוספת. המחקר התבסס על נתוני ה Framingham וכלל 1,478 אנשים שהגיעו לגיל 55 ללא עדות למחלה כלילית. החוקרים בדקו את משך הזמן (בשנים) בו לכל משתתף היה כולסטרול גבוה עד גיל 55. המעקב אחר המשתתפים נמשך ב 20 השנים הבאות, ונבחן האם משך הזמן בו היה כולסטרול גבוה השפיע על הסיכון להתקף לב. בגיל 55:512 משתתפים היו ללא כולסטרול גבוה, 398 משתתפים עם כולסטרולגבוה בין שנה ל 10 שנים ו 577 משתתפים עם כולסטרול גבוה בין 11 ל 20 שנה. התוצאות הראו שככל שמשך הזמן במהלכו הכולסטרול גבוה ארוך יותר הסיכון להתקף לב גבוה יותר:

המשתתפים עם כולסטרול גבוה בין 11 ל 20 שנה היו בעלי סיכון של 16.5% למחלת לב.

המשתתפים עם כולסטרול גבוה בין שנה ל 10 שנים היו בעלי סיכון של 8.1% למחלת לב.

המשתתפים עם כולסטרול נמוך היו בעלי סיכון של 4.4% למחלת לב.

החוקרים חישבו כי לגבי אנשים בגיל שבין 35 ל 55 כל עשר שנים של חיים בנוכחות כולסטרול גבוה (במידה קלה עד בינונית) מעלה בכ 40% את הסיכון למחלת לב.

מחקר זה מחזק את ההמלצה לכל אדם בוגר גם אם הוא צעיר לבדוק את רמת הכולסטרול שלו ולהיוועץ ברופא בנוגע לצורך להוריד את רמתו. זאת ניתן להשיג על ידי שינוי תזונתי ובמידה וצריך-טיפול תרופתי.

טרשת עורקים מתחילה להתפתח בגיל צעיר (לעיתים מגיל 18-20 שנה) והתפתחותה איטית על פני שנים רבות. התקף לב עלול להתרחש ברגע מסוים במהלך שנים אלה כאשר קריש דם נוצר לפתע על גבי הטרשת. שמירה על כולסטרול נמוך מגיל צעיר עשויה למנוע התפתחות טרשת עורקים ולפיכך למנוע התקף לב