מחקרים הוכיחו כי צריכת עודף מלח במזון קשורה בעליה בלחץ הדם. לחץ דם גבוה הוא אחד מהגורמים החשובים לאירוע מוחי ולהתקף לב.סקרים בארה"ב הראו כי הצריכה הממוצעת של מלח על ידי אדם אמריקאי היא 3400 מג ביום, זאת לעומת הצריכה המומלצת על ידי ארגוני הבריאות של 2300 מג ביום. כמו כן רוב המלח הנצרך (80% ממנו) מצוי כבר במזון שאנו קונים בסופרמרקט ורק 20% מגיע כמלח שאנו מוספים בעצמנו למזון במהלך הכנתו. לכן אם רוצים להפחית את כמות המלח הנצרך יש להפחית את כמות המלח שיצרני המזון מחדירים למוצרים בתהליך היצור.

לאור כל זאת ובמטרה להפחית תחלואה הוכרזה בשנת 2009 בארה"ב יוזמה לאומית להפחתת כמות מלח במזון .(National Salt Reduction Initiative) במסגרת היוזמה יצרני מזון עודדו להפחית את כמות המלח במוצרי המזון.כ 30 יצרני מזון הצטרפו ביוזמתם ליוזמה וקיבלו עליהם להפחית את כמות המלח במוצריהם. בנוסף פרסם ה FDA הנחיות לכמות המלח המומלצת במזונות שונים.

המאמץ נשא פרי כפי שמתברר ממחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Public Health

השנה (2016): המחקר בדק והשווה את כמות המלח במזונות שונים בשנת 2009 לעומת שנת 2014. כמות המלח במוצרי מזון פחתה בכ 7% במהלך השנים.

תוצאות המחקר מעודדות מבחינה זו שמראות שיוזמה ציבורית יכולה לזכות בשיתוף פעולה של חברות מסחריות ולהתבטא בשינוי שבמקרה זה משפר את בריאות האוכלוסיה, אולם השינוי שהושג הגם שמשמעותי הינו מתון בלבד ויש להשקיע עוד מאמצים לשפרו ולצרף את כל יצרני המזון ליוזמה.

להזכיר: כל זה קורה בארה"ב ותקוותי שיגיע גם לארצנו- אם לא כיוזמה לאומית  לפחות, כתוצאה מכך שיצרני מזון בינלאומיים ששותפים ליוזמה בארה"ב יישמו את אותם כללים גם במזון שהם משווקים למדינות אחרות בעולם.