וירוס הקורונה הגורם למחלה הנקראת COVID-19 מתפשט בעולם וגורם לתחלואה.

התמותה הכלל עולמית ממחלה זו היא כ 2.3% מהנדבקים. יותר מ 80% מהנדבקים מפתחים מחלה קלה ומחלימים ללא צורך באשפוז.

התמותה מהקורונה עולה עם הגיל- בגיל בין 70 ל 79 שנה התמותה היא כ 8% ובגיל מעל 80 התמותה עולה לכ 15%.

אנשים הלוקים במחלה כרונית מצויים גם כן בסיכון גבוה יותר לתמותה עקב הקורונה. הסובלים מחלת ריאות כרונית צפויים ל כ 6% תמותה עקב קורונה, הסובלים מסוכרת צפויים לכ 7% תמותה והסובלים ממחלת לב לכ 10% תמותה עקב קורונה.

הקורונה גורם בעקר לסמפטומים נשימתיים אך מהמידע שהצטבר עד כה נראה כי חולים המאושפזים בשל מחלת קורונה עלולים לפתח הפרעות קצב לב בכ 17% מהמקרים , והמחלה עלולה לפגוע בשריר הלב בכ 7% מהמקרים.

יש דיווחים בודדים על סיבוכים כמו אי ספיקת לב, אוטם שריר הלב, מיוקרדיטיס, ודום לב שהופעו בחולים שאושפזו עקב קורונה.

הסיבוכים הלבביים הקשורים לקורונה דומים לאלה הקשורים לוירוס השפעת .

כדי להקטין סיכון להדבקות מומלץ לכלל האוכלוסיה, ובמיוחד לסובלים ממחלות כרונית לציית להנחיות משרד הבריאות בנושא.

לאנשים הלוקים במחלה כרונית מומלץ גם להתחסן כנגד פנאומוקוק, כיון  אדם החולה בקורונה (או במחלה ויראלית אחרת כמו שפעת) חשוף יותר ללקות בדלקת ריאות חיידקית אשר במידה ותתרחש תחמיר מאד את מצבו של חולה הקורונה ותגרום לסכנה לחייו. חיסון כנגד פנאומוקוק שהוא הגורם שכיח לדלקת ריאות עשוי למנוע סיבוך זה.

בנוסף הועלה חשש כי תרופות מעכבות האנזים ההופך אנגיוטנסין (מעכבי ACE או ARB) עלולות להחמיר את מחלת הקורונה (תרופות אלה בשימוש כטיפול בלחץ דם גבוה וטיפול במחלת לב). שלושה מחקרים תצפיתיים שהתפרסמו במקביל בכתב העת הרפואי של ניו אנגלנד ביוני 2020 הראו שאין כל עדות לכך שהנוטלים תרופות אלה בסיכון גבוה יותר מאחרים להדבק בקורונה או שאם נדבקים הם בסיכון גבוה מאחרים לסיבוכי קורונה.