טיפול לא פולשני בתעוקה Enhanced External Counterpulsation (EECP)

EECP
הגדרה תעוקת לב נובעת מטרשת עורקים הגורמת להצרויות קשות או חסימות בעורקים הכלילים המספקים דם ללב. במקרים רבים ניתן לטפל בתעוקה על ידי תרופות ו/או על ידי טיפול פולשני בחסימות בעורקים על ידי צנתור התערבותי (הרחבת עורק עם בלון ותומכן) או על ידי ניתוח מעקפים. יש לא מעט חולי לב הסובלים מתעוקה למרות טיפול תרופתי מקסימלי ואשר לא ניתן לפתור את בעייתם באופן ...
   המשך קריאה
1
  1969 צפיות
  0 תגובות
1969 צפיות
0 תגובות

סוף מעשה במחשבה תחילה

Lucas Cranach Adam and Chava
  מעת לעת אני מתבקש על ידי בית הדין לעבודה לחוות דעתי . אחד התיקים הללו עסק באדם שלקה בתעוקה בלתי יציבה (ארוע לב ), וטען שמדובר בתאונת עבודה . הביטוח הלאומי טען שלא מדובר בתאונת העבודה אלא בהליך תחלואתי רגיל . התבקשתי לחוות דעתי בענין . לפי המסמכים התרשמתי כי אכן היה ארוע חריג שהיווה את הטריגר לתעוקה בלתי יציבה ולכן מדובר בתאונת עבודה שגרמה לא...
   המשך קריאה
3
  1675 צפיות
  0 תגובות
1675 צפיות
0 תגובות

תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) 2016: מוצר חצי אפוי

חצי אפוי
החל מ 1 בנובמבר 2016 נכנסו לתוקף תקנות חדשות של הביטוח הלאומי בנושא נכות לנפגעי עבודה. ועל זה נאמר מוטב מאוחר מאד  מאשר אף פעם. הצורך בעדכון התקנות הקודמות ״תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט״ז- 1956״ שנחתמו על ידי שרת העבודה דאז הגברת גולדה מאירסון, אכן היו ראויות לעדכון! מאז 1956 חלו תמורות (שיפורים ושכלולים) באבחון והטיפול הרפואי: תרופות ופרוצדורות שבשימוש היום לא היו קיימות אז (למשל סטנטים וקוצבי לב) ומחלות שהיו נפוצות אז כמעט נעלמו היום (למשל שחפת). מכאן והלאה אתרכז בתקנות העוסקות בקרדיולוגיה. התקנות המעודכנות התקנות הישנות נתנו נכות זמנית של 100% לכל מי שלקה בהתקף לב למשך 3 חודשים. סעיף זה בוטל כליל ולא מופיע בתקנות החדשות, ובצדק- היום כתוצאה מהטיפול המודרני בלוקים בהתקף לב חד מצליחים במקרים רבים להקטין את איזור הנזק לשריר הלב ולכן אין הצדקה לנכות זמנית גורפת של 100% ויש להתיחס לכל מקרה לגופו. אולם לצערי גיליתי מספר מקרים בהם ״כופף״...
   המשך קריאה
3
  3007 צפיות
  0 תגובות
3007 צפיות
0 תגובות

תומכנים כליליים (סטנטים)

(תומכן (סטנט

פרוצדורה צינתורית להרחבת הצרויות או חסימות בעורקי הלב (העורקים הכליליים) הומצאה על ידי רופא בשם אנדראס גרונציג בשנת 1977. להלן אציג את התפתחות הפרוצדורה באופן כרולנולוגי: הבלון בתחילה בוצעה הפרוצדורה על ידי בלון בלבד כלומר צנתר שבקצהו בלון מקופל (בקוטר של פחות ממילימטר אחד) היה מוחדר לעורק הכלילי וממוקם באזור ההיצרות. הבלון היה מנופח על ידי נוזל קוטרו היה גדל והוא היה מרחיב את האזור המוצר בעורק לדרגה הרצויה. לאחר מכן היה הנוזל מוצא מהבלון שהיה מתכווץ לקוטרו המקורי ומוצא מהעורק. פרוצדורה זו היתה נהוגה כטיפול בהיצרויות כליליות סמפטומטיות כלומר שגרמו לתעוקה או לאוטם שריר הלב (התקף לב). כמו כן הוכח כי כאשר מדובר באוטם חד פתיחת עורק על ידי בלון בצנתור דחוף יעילה יותר (כלומר פחות תחלואה ותמותה) מאשר הטיפול שהיה נהוג עד אז במצב של אוטם חד- המסת הקריש על ידי תרופה טרומבוליטית. מאז הפך הצנתור הדחוף לפרוצדורה המועדפת כטיפול לחידוש זרימת הדם בעורק החסום במצב של אוטם חד....
   המשך קריאה
1
  1997 צפיות
  0 תגובות
1997 צפיות
0 תגובות

ניתוח מעקפים Coronary Artery Bypass Grafting

ניתוח מעקפים

הגדרה ניתוח מעקפים מטרתו לשפר את זרימת הדם אל שריר הלב. באופן תקין שריר הלב מקבל דם מהעורקים הכליליים. במידה ועורקים אלה לוקים בטרשת עורקים הגורמת לחסימתם סובל הלב מאספקת דם לקויה (איסכמיה). בניתוח מעקפים עושם שימוש בקטעי עורקים מהחזה או משורש כף היד ובקטעי וריד מהשוק. כלי דם אלה נתפרים מצד אחד אל אבי העורקים ומצד שני אל העורק הכלילי החסום מעבר לנקודת החסימה. כך דם זורם דרך המעקף-עוקף את החסימה וממשיך בעורק הכלילי אל שריר הלב. ניתוח מעקפים משפר סימפטומים הנובעים מאיסכמיה (תעוקת חזה וקוצר נשימה). בחלק מהמקרים תפקוד הלב משתפר לאחר ניתוח מעקפים. במצבים מסוימים ניתוח מעקפים אף מאריך חיים. למי מיועד הניתוח? קיימות כיום שתי פרוצדורות פולשניות המאפשרות לחדש זרימת דם בעורקים כליליים חסומים (טרשת עורקים חסימתית): האחת היא מלעורית- הרחבת עורק כלילי על ידי בלון ותומכן במהלך צנתור. השנייה היא ניתוח מעקפים. הצנתור פחות פולשני מהניתוח אך הניתוח מספק פתרון מלא יותר שמחזיק מעמד זמן ארוך...
   המשך קריאה
3
  12888 צפיות
  0 תגובות
12888 צפיות
0 תגובות

מבחן מאמץ (ארגומטריה)

 מבחן מאמץ
הגדרה מבחן מאמץ בוחן את תפקוד הלב במהלך מאמץ. כיון שבמהלך מאמץ הלב עובד קשה יותר מאשר במנוחה, בדיקת הלב במאמץ עשויה לחשוף בעיות שלא נצפו במנוחה. בדיקת מאמץ נערכת לרוב על הליכון או על אופניים, במהלך הבדיקה נערך רישום של אק"ג, קצב לב ולחץ דם. מטרות הבדיקה אבחון מחלה כלילית: העורקים הכלילים המספקים דם ללב עלולים לפתח טרשת עורקים וכתוצאה מכך עלולה להתפתח הפרעה בזרימת דם ללב. אדם הסובל מטרשת עורקים כזו עלול לסבול מכאבים בחזה במאמץ (תעוקה). מבחן המאמץ יכול לסייע להבדיל תעוקה מסיבות אחרות לכאבים בחזה. אבחון הפרעות קצב לב : לעיתים הפרעות קצב לב נוטות להופיע במאמץ. בדיקת מאמץ עשויה לאפשר אבחון של הפרעת קצב כזו. מעקב חולה עם מחלת לב : במסגרת מעקב אחר מחלה כלילית או מסתמית ידועה ניתן לבצע בדיקת מאמץ מדי פעם לקבל מידע על מצב הלב או על תגובה לטיפול. במסגרת התכנית לשיקום הלב מתבצעים מבחני מאמץ להעריך את התקדמות המטופל. לעיתים...
   המשך קריאה
14
  39600 צפיות
  20 תגובות
תגובות אחרונות
פרופ' דוד רוט

אקו לב

קינזיה פרושה תנועה. כאשר כתוב באקו היפוקינזיה הכוונה לתנועה מופחתת של אזור מסויים בלב. הדבר נובע ברוב המקרים מאוטם (התקף לב) שארע ... Read More
חמישי, 12 יוני 2014 07:17
פרופ' דוד רוט

בדיקת מאמץ

הגעה לדופק מטרה תוך 9.5 דקות מראה כושר גופני טוב. אבל יש עוד פרמטרים שנבדקים בבדיקת מאמץ- האם היו כאבים בחזה? והאם תרשים האקג במאמ... Read More
שני, 18 אוגוסט 2014 21:28
פרופ' דוד רוט

הולטר

בסוף המאמץ הרגשת פעימות מוקדמות- ומה הראה האקג באותו זמן? אם לא היו פעימות מוקדמות ההרגשה שהרגשת נובעת ממשהו אחר. הפסקת דופק של ש... Read More
רביעי, 20 מאי 2015 13:07
39600 צפיות
20 תגובות

מיפוי לב SPECT Heart scan

מיפוי לב
הגדרה מיפוי לב הוא בדיקה אבחנתית במהלכה מוזרקת לוריד כמות קטנה של איזוטופ רדיואקטיבי (תליום או טכנציום). האיזוטופ הרדיואקטיבי זורם עם הדם ומגיע לכל איבר בגוף. במידה והעורקים הכליליים תקינים, או שאינם מוצרים משמעותית על ידי טרשת עורקים, יתפזר האיזוטופ הרדיואקטיבי בכל הלב באופן אחיד. לעומת זאת אם אחד (או יותר) מהעורקים הכלילים מוצר משמעותית או חסום, לא יגיע האיזוטופ לאותו אזור אך יגיע לאזורים אחרים בלב אליהם מובילים עורקים שאינם חסומים. מצלמה מיוחדת (מצלמת גאמא) מצלמת את פיזור האיזוטופ בלב ומאפשרת לאבחן אזורים אליהם לא מגיע דם כלל (אוטם שריר הלב) או אזורים אליהם מגיע דם באיחור (איסכמיה לבבית). בנוסף ניתן להעריך בעזרת המיפוי את תפקוד החדר שמאלי של הלב. מהלך הבדיקה כיון שאיסכמיה לבבית עקב טרשת בעורק כלילי ניכרת יותר במהלך מאמץ, מצולם הנבדק פעמיים: פעם אחת מיד לאחר מאמץ ופעם שניה לאחר מספר שעות של מנוחה. שני הצילומים מושווים זה לזה: בלב תקין לא יהיה הבדל בפיזור האיזוטופ...
   המשך קריאה
10
  13236 צפיות
  0 תגובות
13236 צפיות
0 תגובות

כאבים בחזה

כאבים בחזה
כאבים בחזה הם תלונה שכיחה. סיבות רבות יכולות לגרום לכאבי חזה חלקן מסוכנות וחלקן אינן מסוכנות. הסיבות המסוכנות קשורות במחלות: לב, אבי העורקים או ריאות. כאשר מופיע כאב בחזה קשה לדעת בוודאות מה סיבתו, לכן מומלץ לפנות לברור רפואי כאשר חשים כאבים בחזה. גורמים לכאבים בחזה: מחלת לב: התקף לב: נובע מחסימה של עורק כלילי המוביל דם לשריר הלב. תעוקת לב : נובעת מאספקת דם מופחתת לשריר הלב-לא מספיק קשה על מנת לגרום לאוטם שריר הלב (התקף לב) אך גורמת לכאבים בחזה. מפרצת חותרת של אבי העורקים: קרע בדופן של אבי העורקים. דלקת קרום הלב: (פירקדיטיס) לרוב הגורם הוא נגיף והמחלה דומה לשפעת. דלקת שריר הלב: (מיוקרדיטיס) גם כאן הגורם לרוב נגיף. הפרעה בקצב הלב: הפרעות קצב עליתיות כמו פרפור פרוזדורים, או חדריות כמו טכיקרדיה חדרית עלולות לגרום בין היתר לכאבי חזה. היצרות המסתם האורטלי: יכולה לגרום לאי ספיקת לב, סינקופה וגם לכאבים בחזה. קרדיומיופטיה מעובה: שריר הלב המעובה זקוק ליותר חמצן...
   המשך קריאה
15
  170300 צפיות
  70 תגובות
תגובות אחרונות
פרופ' דוד רוט

תשובה

כיון שה CT של העורקים הכלילים תקין הרי שלא מדובר בטרשת עורקים או במום מולד של העורקים הכליליים. במידה ועברת גם אקו לב שהיה תקין זה... Read More
שלישי, 18 אפריל 2017 10:33
פרופ' דוד רוט

כאבים בחזה

מכאבים בחזה שלא ברורה סיבתם אין להתעלם. יש לפנות מידית למרפאה או למוקד רפואה דחופה ולהבדק.
שישי, 02 יוני 2017 10:31
פרופ' דוד רוט

תשובה

אנמיה עלולה לגרום לקוצר נשימה אבל לא אמורה לגרום לכאבי חזה באשה בת 35 לכן כדאי שתפני לרופא שיעריך האם צריך בדיקות נוספות.
חמישי, 08 יוני 2017 09:49
170300 צפיות
70 תגובות

צנתור ומניעת אוטם שריר הלב

צנתור כלילי

רבים סבורים כי צנתור והרחבת הצרות בעורק כלילי מונעים אוטם לבבי, אך לא כך הוא. התועלת הצפויה למצונתר מצנתור-התערבותי תלויה באופן חד משמעי בסיבה שהביאה לצנתור: -צנתור דחוף המבוצע במצב של אוטם שריר הלב -התקף לב במהלכו מחודשת זרימת הדם בעורק החסום, פעולה זו מקטינה את הנזק ללב-כלומר מקטינה את אזור האוטם, וכתוצאה מכך התועלת הצפויה הינה גדולה: הקטנת שעור התמותה והתחלואה הנובעים מאוטם שריר הלב. -צנתור אלקטיבי, צנתור מתוכנן מראש, אליו מופנה החולה כיון שהברור המרפאתי העלה חשד גבוה למחלה כלילית. במצב זה התועלת שבצנתור ברוב המכריע של המקרים מוגבלת לשיפור סמפטומטי בלבד. כלומר הקלה בתעוקה ולא מניעת תחלואה ותמותה (מניעת אוטם לבבי - התקף לב). רוב החולים העוברים צנתור שיכים לקבוצה השנייה, כלומר מופנים לצנתור באופן אמבולטורי. אלה מהם הסימפטומטיים-הסובלים מתעוקה, ועוברים הרחבה של הצרות כלילית, ייהנו מהפוגה של כאבים בחזה. אולם יש קבוצת פציינטים המופנים לצנתור למרות שאינם סובלים מתעוקה או מסימפטומים אחרים. הסיבה להפנייתם היא למשל תוצאה...
   המשך קריאה
6
  15508 צפיות
  0 תגובות
15508 צפיות
0 תגובות

טרשת עורקים (אטרוסקלרוזיס) הגורמת התקף לב

טרשת בעורק כלילי

טרשת עורקים- מחלה של הדופן הפנימי של העורק, היא המחלה הגורמת: לאוטם שריר הלב - התקף לב (כאשר היא מתפתחת בעורקים הכלילים המספקים דם ללב עצמו) לאוטם מוחי (כאשר היא מתפתחת בעורקי המוח) לפצעים לא נרפאים ברגליים (עקב מחלת עורקים הקפית). למפרצת בעורקים השכיחה ביותר היא מפרצת של אבי העורקים. טרשת עורקים היא אחד הגורמים לתופעת האין אונות (אמפוטנציה) טרשת העורקים מתפתחת באיטיות במשך עשרות שנים לפני שמופיעים בסיבוכים הללו. טרשת העורקים היא בעצם תהליך דלקתי בדופן הפנימי של העורק הנגרם על ידי גורמי סיכון כמו: עישון, כולסטרול, לחץ דם גבוה וסוכרת. ראשית ניפגעים תאי האנדותל- אלה התאים המצפים את העורקים מבפנים. תאים אלה כאשר מתפקדים באופן תקין מפרישים חומרים: המרחיבים את העורק (ומשפרים את הזרימה בו), נוגדי דלקת ונוגדי קרישה. תאים שתפקודם נפגע מפסיקים להפריש חומרים אלה ומפרישים חומרים: המכווצים את העורק, מעוררים דלקת ומעודדים קרישה. בתנאים אלה חודר כולסטרול בין תאי האנדותל, הדבר מושך תאי דלקת לאותו איזור בדופן...
   המשך קריאה
25
  23487 צפיות
  5 תגובות
תגובות אחרונות
פרופ' דוד רוט

טיפול בטרשת

טרשת היא שינוי אנטומי בעורק ולא ניתן להעלים אותה אך ניתן לעצור את התקדמותה ולא פחות חשוב ניתן לגרום לשינוי בהרכבה כלומר פחות כולסט... Read More
שלישי, 10 יוני 2014 21:56
פרופ' דוד רוט

טרשת עורקים ומחלות אוטואימוניו...

אנשים הלוקים במחלות דלקתיות כמו ראומטואיד ארטריטיס מצויים בסיכון גבוה יותר להתפתחות טרשת עורקים. ראה מאמר באתר זה: http://www.hear... Read More
שלישי, 23 יוני 2015 14:27
23487 צפיות
5 תגובות

הצרות המסתם האורטלי (Aortic Stenosis)

Aortic-Stenosis

הגדרה המסתם האורטלי ממוקם בין מוצא החדר השמאלי לבסיס אבי העורקים. במצב תקין הוא נותן לדם לזרום מהחדר אל אבי העורקים אך לא בכוון ההפוך. כאשר המסתם מוצר הוא מגביל את זרימת הדם מהחדר אל אבי העורקים. הלב צריך אז להתכווץ חזק יותר על מנת להזרים דם. הצרות מסתם קלה לא תגרום כל סמפטומים, אך הצרות קשה עלולה לגרום לספמטומים ולהוביל ל אי ספיקת לב. ובמצב כזה ידרש נתוח להחלפת המסתם. (אין טיפול תרופתי יעיל בהצרות מסתם זה). שני גורמים עיקריים להצרות אורטלית: הסתיידות של המסתם הנגרמת עקב שחיקה בגיל מבוגר: זו הסיבה השכיחה יותר. בערך 5% מאנשים מבוגרים מ 65 שנה סובלים מדרגה מסויימת הצרות אורטלית מסיבה זו, אך רק אצל חלק מהם תתפתח הצרות קשה שתצריך ניתוח. קדחת שיגרון: המתרחשת בעקבות דלקת גרון סטרפטוקוקלית ועלולה לפגוע במסתמי הלב. הפגיעה במסתמים מתפתחת שנים רבות לאחר דלקת הגרון ועלולה לגרום להצרות המסתם האורטלי. סיבות נוספות הן הצרות מולדת של המסתם האורטלי,...
   המשך קריאה
7
  20681 צפיות
  0 תגובות
20681 צפיות
0 תגובות

תעוקת לב

כאבים בחזה
הגדרה תעוקת לב (אנגינה פקטוריס) משמעה כאבים בחזה עקב איסכמיה לבבית כלומר הפרעה באספקת דם ללב. זרימת הדם ללב מופחתת אך עדיין מגיע דם כך שהאסכמיה לא קשה מספיק על מנת לגרום לאוטם שריר הלב. כלומר מדובר במצב הפיך שלא כמו אוטם לבבי. הסיבה לאסכמיה היא ברוב המקרים טרשת עורקים שגורמת להצרות של עורק כלילי. ההצרות מגבילה את זרימת הדם בעורק. במצב מנוחה שריר הלב מקבל מספיק דם ולכן אין אסכמיה ואין תעוקה, בזמן מאמץ הלב זקוק ליותר דם וחמצן אך העורק המוצר לא מסוגל לספק יותר דם ואז מופיעה התעוקה. אם האדם מפסיק את המאמץ שוב יורד הצורך בחמצן האסכמיה חולפת ואיתה התעוקה. כאבים בחזה המופיעים באופן עקבי בדרגת מאמץ ידועה נקראים תעוקה יציבה. אבחנה חשד לתעוקה עולה כאשר אדם מתלונן על כאבים בחזה. במיוחד אם מדובר בכאבים המופיעים במאמץ. במידה ואופי הכאב חשוד כתעוקה אך אינו מתאים לתאור הקלאסי של תעוקה, כלומר יש ספק האם מדובר בתעוקה- מקובל להפנות...
   המשך קריאה
11
  14009 צפיות
  0 תגובות
מתוייג ב:
14009 צפיות
0 תגובות

הרשמו לניוזלטר

קביעת תורים

ביקורך הראשון?

אם זהו ביקורך הראשון במרפאה נא להביא במידה ויש:

  • תרשים אקג
  • סיכום בדיקות (מאמץ, אקו, מיפוי וכו)
  • סיכום אשפוז

מכבי

מניעת מחלות לבמבטחי מכבי יכולים לקבוע תור דרך מוקד מכבי ללא הפסקה: 3555* או 1700-50-53-53 או דרך מכבי באינטרנט