סוף מעשה במחשבה תחילה

Lucas Cranach Adam and Chava
  מעת לעת אני מתבקש על ידי בית הדין לעבודה לחוות דעתי . אחד התיקים הללו עסק באדם שלקה בתעוקה בלתי יציבה (ארוע לב ), וטען שמדובר בתאונת עבודה . הביטוח הלאומי טען שלא מדובר בתאונת העבודה אלא בהליך תחלואתי רגיל . התבקשתי לחוות דעתי בענין . לפי המסמכים התרשמתי כי אכן היה ארוע חריג שהיווה את הטריגר לתעוקה בלתי יציבה ולכן מדובר בתאונת עבודה שגרמה לא...
   המשך קריאה
3
  1510 צפיות
  0 תגובות
1510 צפיות
0 תגובות

כאבי שרירים עקב סטטינים

כאבי שרירים
סטטינים הסטטינים- תרופת להורדת כולסטרול הוכחו שמועילות בהפחתת תחלואהותמותה על ידי הפחתת הסיכון להתקף לב ואירוע מוחי.תרופות אלה נחשבות לבטוחות אולם ללא תופעות לואי אי אפשר. תופעות הלוואי הקשורות בסטטינים הן הפיכות ואינן מסוכנות ברוב המכריע של המקרים. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן עליה באנזימי כבד וכאבי שרירים. כאבי השרירים הם הסיבה העיקרית להפסקת ה...
   המשך קריאה
3
  2841 צפיות
  2 תגובות
תגובות אחרונות
פרופ' דוד רוט

תשובה

לאחר ניתוח מעקפים חשוב לשמור על LDL של פחות מ 70 באופן קבוע. אם השילוב של קרסטור ואזטרול משיג זאת- ערך של גלוקוז 100-102 הוא מחיר ... Read More
שלישי, 13 פברואר 2018 10:57
2841 צפיות
2 תגובות

המחיר של אורח החיים המערבי הוא סטטין Statin is the price of Western lifestyle

אורח חיים מערבי
רמת הכולסטרול הרע (LDL) הממוצעת באוכלוסיות אדם שלא עברו את המהפכה התעשיתית ועדיין חיים כציידם לקטים היא 50-70 מג / דציליטר . זו גם רמתו בתינוקות יונקים . כלומר זו ככל הנראה הרמה התקינה של LDL. הרמה הממוצעת של LDL באוכלוסיה של המדינות המתועשות היא 120-130 מג / דציליטר . ​כלומר האדם המערבי חי ככל הנראה עם רמת LDL ​כפולה מזו שגופו זקוק לה . זה מסביר ח...
   המשך קריאה
3
  1668 צפיות
  0 תגובות
1668 צפיות
0 תגובות

מהו ערך הכולסטרול הרצוי לאדם בריא? והאם סטטין מועיל גם במניעה ראשונית?

כולסטרול ״רע״ וטוב״
מחקרים רפואיים הראו כי כדי לעצור התקדמות של טרשת עורקים כליליים ( המספקים דם ללב ) יש להוריד את הכולסטרול הרע (LDL) אל 80 מג / דציליטר לערך . כאשר מורידים את רמת ה LDL אל מתחת 70 מג / דציליטר מבחינים בנסיגה מסויימת בטרשת . בחולים עם טרשת עורקים מוכחת השגת רמת LDL של 50-70 מג / דציליטר הוכחה המפחיתה סיכון להתקף לב ולתמותה . לאור זאת נקבע כי ערך המטר...
   המשך קריאה
4
  2128 צפיות
  6 תגובות
תגובות אחרונות
פרופ' דוד רוט

תשובה

הכולסטרול הרע מוכח כגורם סיבתי לטרשת ופחתתו מוכחת כמונעת טרשת. לעומת זאת הכולסטרול הרע נמצא קשור קשר נסיבתי בלבד לירידה בסיכון לטר... Read More
שבת, 10 יוני 2017 07:42
פרופ' דוד רוט

תשובה

ניתן לשלב מינון קטן של סטטין עם אזטרול.
שבת, 15 יולי 2017 21:03
פרופ' דוד רוט

תשובה

לדעתי רמת LDL של 36 מספיקה ולא צריך להפחית עוד את ה כולסטרול. ערכים יותר נמוכים של LDL נמצאו בטוחים בטווח קצר אך לא ידוע האם הם בט... Read More
ראשון, 25 מרס 2018 07:05
2128 צפיות
6 תגובות

לב בריא סימן למוח בריא

לב ומוח
ידוע כי הרוב המכריע של התקפי הלב (אוטם שריר הלב) נגרמים עקב התפתחות טרשת עורקים בעורקים הכליליים המספקים דם לשריר הלב, קריש דם שנוצר על גבי הטרשת גורם לחסימה של העורק ולהפסקת זרימת דם אל שריר הלב. כתוצאה מכך השריר באותו אזור עובר נמק כלומר אוטם. מכאן השם "אוטם שריר הלב"  להתקף לב.  גם רוב האירועים המוחיים נגרמים עקב טרשת המתפתחת בעורקים המובילים דם למוח. הטרשת מובילה בסופו של דבר לחסימה של העורק ולהפסקת זרימת דם אל אזור במוח. כתוצאה מכך המוח באותו אזור עובר נמק כלומר אוטם. מכן השם "אוטם מוחי" לאירוע מוחי.  כלומר טרשת עורקים היא התהליך הבסיסי שגורם לאוטם שריר הלב וגם לאוטם מוחי. הגורמים העיקריים להתפתחות טרשת (נקראים גם גורמי סיכון) הם עישון, כולסטרול, סוכרת, לחץ דם גבוה, חוסר פעילות גופנית והשמנה.   כלומר מניעת טרשת עורקים (או עצירת התקדמותה אם כבר קיימת) היא המפתח למנוע התקפי לב ואירועים מוחיים.  מחקר שפורסם בכתב העת של איגוד הלב...
   המשך קריאה
2
  7238 צפיות
  2 תגובות
תגובות אחרונות
פרופ' דוד רוט

דפיקות לב

תחושת דפיקות לב יכולה להיות קשורה לקצב לב אך גם למצבים אחרים שאינם קשורים בלב. במידה ודפיקות הלב נובעות מהפרעה בקצב הלב שתיית מיים... Read More
שישי, 21 אפריל 2017 18:37
7238 צפיות
2 תגובות

פעילות מינית לאחר התקף לב

happy couple
פעילות מינית חשובה לאיכות החיים של שני המינים גם בנוכחות מחלת לב של אחד מבני הזוג. ירידה בפעילות מינית שכיחה לאחר התקף לב (אוטם שריר הלב) או ניתוח לב. להלן תמצות המלצות איגוד הלב האמריקני בנוגע לפעילות מינית ללוקים במחלות לב שונות: מחלה כלילית 1. פעילות מינית נחשבת בטוחה לגבי הסובלים ממחלה כלילית כרונית ללא תעוקה וללא אי ספיקת לב או עם תעוקה קלה בלבד. 2. פעילות מינית נחשבת בטוחה שבוע לאחר התקף לב ללא סיבוכים במידה ואין כל סמפטומים בזמן פעילות גופנית מתונה עד בינונית- כגון סידור מיטה, הפעלת מכסחת דשא, הליכה במהירות 4 קמ״ש. 3. פעילות מינית ניתן לחדש כ 3 ימים לאחר צנתור והרחבת עורק כלילי על ידי תומכן במידה והפרוצדורה עברה בהצלחה ללא סיבוכים. 4. פעילות מינית ניתן לחדש 6 - 8 שבועות לאחר ניתוח מעקפים או ניתוח מסתם במידה וחשים בטוב וצלקת הניתוח החלימה. 5. פעילות מינית אינה מומלצת במידה וקיימת תעוקה קשה ויש לדחותה עד...
   המשך קריאה
2
  3086 צפיות
  0 תגובות
3086 צפיות
0 תגובות

מריחואנה (קנביס) ובריאות הלב

קנביס
מריחואנה הוא הסם הנפוץ ביותר בשימוש, ויש לו גם שימוש רפואי (במגבלות שנקבעו על ידי הרשויות). מדי פעם אני נתקל בדעה שהקנביס בריא ללב, לכן החלטתי לבדוק את הספרות הרפואית בנדון. מריחואנה וטרשת עורקים הקנביס פועל בגוף האדם בעקר על שני רצפטורים: רצפטור קנבינואידי 1 (רק-1) ורצפטור קנבינואידי 2 (רק-2). מחקרים בתרביות רקמה ובעכברים הראו של רק-1 יש השפעה תומכת בהתפתחות טרשת עורקים ואילו ל רק-2 השפעה פוטנציאלית שמונעת טרשת עורקים. לאור מידע זה פותחה תרופה המעכבת את הרצפטור רק-1 (שמה Rimonabant) אשר נבחנה על בני אדם בשני מחקרים ראנודמליים. תוצאות המחקרים מאכזבות- התרופה לא הצליחה לעכב התפתחות טרשת עורקים במשתתפי המחקר. השפעת מריחואנה על תפקוד הלב וכלי הדם מריחואנה גורמת לעליה בקצב הלב, ועליה בלחץ הדם. שתי תופעות שאינן תורמות לבריאות. נראה כי הסיבה לתופעות אלה היא הגברת פעילות מערכת העצבים האוטונומית הסימפטטית- גם זה נחשב כמצב מזיק מבחינה לבבית. במחקר שבחן מטופלים עם תעוקה במאמץ- עישון מריחואנה גרם לעליה...
   המשך קריאה
1
  4985 צפיות
  1 תגובה
4985 צפיות
1 תגובה

תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) 2016: מוצר חצי אפוי

חצי אפוי
החל מ 1 בנובמבר 2016 נכנסו לתוקף תקנות חדשות של הביטוח הלאומי בנושא נכות לנפגעי עבודה. ועל זה נאמר מוטב מאוחר מאד  מאשר אף פעם. הצורך בעדכון התקנות הקודמות ״תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט״ז- 1956״ שנחתמו על ידי שרת העבודה דאז הגברת גולדה מאירסון, אכן היו ראויות לעדכון! מאז 1956 חלו תמורות (שיפורים ושכלולים) באבחון והטיפול הרפואי: תרופות ופרוצדורות שבשימוש היום לא היו קיימות אז (למשל סטנטים וקוצבי לב) ומחלות שהיו נפוצות אז כמעט נעלמו היום (למשל שחפת). מכאן והלאה אתרכז בתקנות העוסקות בקרדיולוגיה. התקנות המעודכנות התקנות הישנות נתנו נכות זמנית של 100% לכל מי שלקה בהתקף לב למשך 3 חודשים. סעיף זה בוטל כליל ולא מופיע בתקנות החדשות, ובצדק- היום כתוצאה מהטיפול המודרני בלוקים בהתקף לב חד מצליחים במקרים רבים להקטין את איזור הנזק לשריר הלב ולכן אין הצדקה לנכות זמנית גורפת של 100% ויש להתיחס לכל מקרה לגופו. אולם לצערי גיליתי מספר מקרים בהם ״כופף״...
   המשך קריאה
3
  2536 צפיות
  0 תגובות
2536 צפיות
0 תגובות

תומכנים כליליים (סטנטים)

(תומכן (סטנט

פרוצדורה צינתורית להרחבת הצרויות או חסימות בעורקי הלב (העורקים הכליליים) הומצאה על ידי רופא בשם אנדראס גרונציג בשנת 1977. להלן אציג את התפתחות הפרוצדורה באופן כרולנולוגי: הבלון בתחילה בוצעה הפרוצדורה על ידי בלון בלבד כלומר צנתר שבקצהו בלון מקופל (בקוטר של פחות ממילימטר אחד) היה מוחדר לעורק הכלילי וממוקם באזור ההיצרות. הבלון היה מנופח על ידי נוזל קוטרו היה גדל והוא היה מרחיב את האזור המוצר בעורק לדרגה הרצויה. לאחר מכן היה הנוזל מוצא מהבלון שהיה מתכווץ לקוטרו המקורי ומוצא מהעורק. פרוצדורה זו היתה נהוגה כטיפול בהיצרויות כליליות סמפטומטיות כלומר שגרמו לתעוקה או לאוטם שריר הלב (התקף לב). כמו כן הוכח כי כאשר מדובר באוטם חד פתיחת עורק על ידי בלון בצנתור דחוף יעילה יותר (כלומר פחות תחלואה ותמותה) מאשר הטיפול שהיה נהוג עד אז במצב של אוטם חד- המסת הקריש על ידי תרופה טרומבוליטית. מאז הפך הצנתור הדחוף לפרוצדורה המועדפת כטיפול לחידוש זרימת הדם בעורק החסום במצב של אוטם חד....
   המשך קריאה
1
  1684 צפיות
  0 תגובות
1684 צפיות
0 תגובות

מחקרים רפואיים בראי התקשורת

The Media
הקדמה בכלי התקשורת- עיתונים, אתרי חדשות ברשת ובטלביזיה- מתפרסמים מעת לעת תוצאות מחקרים רפואיי שנתפסים ״מענינים״ מבחינה תקשורתית. על הדרך בה פועלת התקשורת בנוגע למידע רפואי אני יכל להעיד ממקור ראשון: לפני מספר שנים פנו אלי בבקשה להשתתף בתכנית שתעסוק בתועלת הבריאותית שבאנטי אוקסידנטים. ביקשו לדעת מה דעתי על תרופות אלה. אמרתי שאני מכיר את הספרות הרפוא...
   המשך קריאה
1
  1332 צפיות
  0 תגובות
1332 צפיות
0 תגובות

על הקשר בין סטטינים למחלת פרקינסון Parkinson's disease

סטטינים הם תרופות המפחיתות את רמת ה כולסטרול בדם והוכח שהן מפחיתות סיכון ל התקף לב וארועים מוחיים. על היתרונות וגם על תופעות הלואי של הסטטינים הרחבתי במאמר "סטטינים הסיפור האמיתי" באתר זה. לאחרונה הוצג מחקר בכנס נוירולוגי בארה"ב* שמצא קשר בין שימוש בסטטינים לבין הופעת מחלת פרקינסון מחקר זה סתר מספר מחקרים קודמים שמצאו דווקא קשר הפוך- שימוש בסטטינים...
   המשך קריאה
2
  1996 צפיות
  0 תגובות
1996 צפיות
0 תגובות

תגובה למאמר ״מדוע החלטתי להפסיק עם תרופות להורדת כולסטרול״

אכילס
הקדמה אחד הנושאים החשובים שאני עוסק בהם כקרדיולוג הוא מניעת מחלות לב. במסגרת זו אני מקפיד לבדוק בין היתר את רמת ה כולסטרול של מטופלים ובמידת הצורך ממליץ על טיפול תרופתי. מטופלים רבים מגלים מורת רוח כאשר אני ממליץ על טיפול בסטטין. רבים מציינים את תאוריית הקונספירציה (חברות התרופות יצרניות הסטטינים הם שמאחורי ההנחיות להורדת ה כולסטרול ) וכהוכחה ניצחת...
   המשך קריאה
1
  3625 צפיות
  0 תגובות
3625 צפיות
0 תגובות

בעקבות המחקר הישראלי: באיזו מידה צריך להפחית כולסטרול כדי למנוע התקף לב?

israel
לפי הספרות הרפואית ולפי ההנחיות של איגודים בינלאומיים לקרדיולוגיה, כדי למנוע התקף לב חוזר במטופלים שסבלו בעבר מאירוע לב, יש להוריד את ה כולסטרול הרע (LDL) אל מתחת 70מג לדציליטר. המלצה זו מבוססת על מספר רב של מחקרים שכללו עשרות אלפי מטופלים והוכיחו: הורדת כולסטרול מפחיתה את הסיכון ל התקף לב במיוחד במטופלים שכבר לקו בעבר בארוע לב. התרופות ממשפחת הסטט...
   המשך קריאה
2
  1712 צפיות
  0 תגובות
1712 צפיות
0 תגובות

התקף לב וכולסטרול

התקף לב וכולסטרול
הקשר בין רמת כולסטרול גבוהה ל טרשת עורקים ול אוטם שריר הלב ( התקף לב ) ידוע כבר עשרות שנים - לפי מחקרים אפידמיולוגים דוגמת ה Framingham Heart Study שהחל בשנת 1948. מחקר שהתפרסם בכתב העת Circulation בינואר 2015 מאיר את המידע הזה מזווית נוספת. המחקר התבסס על נתוני ה Framingham וכלל 1,478 אנשים שהגיעו לגיל 55 ללא עדות למחלה כלילית. החוקרים בדקו את משך...
   המשך קריאה
1
  1858 צפיות
  0 תגובות
1858 צפיות
0 תגובות

סימנים להתקף לב

סימנים להתקף לב
ברוב המקרים תחושת כאב או אי נוחות פתאומיים בחזה מופיעים עם תחילת התקף לב ( אוטם שריר הלב ), אולם יש מקרים לא מעטים בהם התקף לב אינו מלווה בתחושת אי נוחות בחזה. מצב זה שכיח יותר באנשים מבוגרים מאד, נשים ו סוכרת יים. התסמינים של התקף לב שונים בין אדם לאדם. אולם אדם שלקה בעבר ב התקף לב לרוב יחווה סימפטומים דומים במידה וילקה באירוע נוסף. ​ הסימנים השכי...
   המשך קריאה
1
  1940 צפיות
  0 תגובות
מתוייג ב:
1940 צפיות
0 תגובות

הרחבת עורק כלילי עם בלון ותומכן - סטנט

הרחבת עורק כלילי עם בלון ותומכן

הגדרה אנגיופלסטיה כלילית היא שיטה פולשנית לא ניתוחית, המאפשרת פתיחה או הרחבה של עורקים כלילים מוצרים או חסומים על ידי טרשת עורקים. במהלך צנתור מוחדר צנתר שבקצהו בלון לאזור ההצרות או החסימה בעורק. הבלון מנופח ומרחיב בכוח את ההצרות. ברוב המקרים נעשה שימוש גם בתומכן (רשת מתכת המצפה את הבלון). כאשר הבלון מנופח- מתרחב התומכן ונצמד בכוח לדופן העורק שעובר...
   המשך קריאה
1
  12930 צפיות
  2 תגובות
תגובות אחרונות
פרופ' דוד רוט

טיפול תרופתי

בשום אופן אין להפסיק את הטיפול התרופתי לפני הצנתור. להמשיך את כל התרופות כרגיל.
שלישי, 15 מרס 2016 09:23
12930 צפיות
2 תגובות

יש לך ביטוח בריאות? בדוק כיצד מוגדר שם התקף לב.

יש לך ביטוח בריאות? בדוק כיצד מוגדר שם התקף לב.
ברוב ביטוחי הבריאות קיים סעיף המבטיח פיצוי למבוטח במקרה שילקה בהתקף לב. אולם יש מבוטחים שלקו בהתקף לב ובידם מסמכים רפואיים המאשרים זאת, ולמרות זאת כאשר פנו לחברת הביטוח לקבל את הפיצוי המובטח נענו בשלילה בנימוק שהתקף הלב שעברו אינו עונה להגדרת התקף לב שבפוליסת הביטוח. לפי ההגדרה הרפואית המקובלת משנת 2000 אוטם חד של שריר הלב מאובחן לפי שני תנאים: 1. עדות לנזק לשריר הלב= עליה בטרופונין בדם. 2. קיום אחד מאלה: כאבי חזה אופיניים או שינויי אקג אופיניים. לפיה הגדרת הביטוח לאבחנת אוטם שריר הלב דרוש קיומם של 3 התנאים הבאים: 1. כאבי חזה אופיניים 2. עליה באנזימי לב 3. שינויי אקג אופיניים כלומר ברור שההגדרה הרפואית רחבה יותר, רק חלק מהתקפי הלב שיאובחנו רפואית ימלאו את הקריטריונים של חברת בביטוח. אחד המבוטחים שנתקלו בבעיה זו הוא מר י. לנמן אשר לקה בהתקף לב. אולם כאשר פנה לחברת הביטוח בתביעה לקבל את הפיצוי בגין התקף הלב, תביעתו נדחתה. עקב...
   המשך קריאה
5
  3746 צפיות
  1 תגובה
מתוייג ב:
3746 צפיות
1 תגובה

הגדרת יכולת מאמץ והדרגה התפקודית לאחר התקף לב

Ergometry
לשם קביעת כושר עבודה של אדם יש להעריך את מצבו הרפואי הכללי- להעריך את חומרת בעיותיו הרפואיות הכרוניות במידה וקיימות, ולהעריך את יכולתו התפקודית. את היכולת התפקודית מבחינה לבבית מקובל להעריך לפי המדד של איגוד הלב של ניו יורק (NYHA): דרגה 1: סמפטומים לא מופיעים במאמצים רגילים של חיי יום יום. דרגה 2: סמפטומים (קוצר נשימה או כאבי חזה) מופיעים במאמצים רגילים של חיי יום יום. דרגה 3: סמפטומים מופיעים במאמצים קלים וחולפים רק במנוחה. דרגה 4: סמפטומים מופיעים אף במנוחה. מדד זה הוא סוביקטיבי כלומר מבוסס על האדם המדווח על תחושתו. כדי להעריך באופן אובייקטיבי ובמדויק את יכולת המאמץ של אדם מסויים יש להעריך את צריכת החמצן המירבית אליה הוא מסוגל להגיע במהלך מאמץ מירבי. את צריכת החמצן המירבית ניתן להעריך על ידי בדיקת מאמץ לב ריאה. במהלך בדיקה זו מבצע הנבדק מאמץ (בדרך כלל על הליכון) תוך כדי הבדיקה מנותרים: רוויון החמצן בדמו, כמות הפחמן הדו חמצני הננשף (על...
   המשך קריאה
5
  2433 צפיות
  0 תגובות
מתוייג ב:
2433 צפיות
0 תגובות

למי מגיעה נכות לאחר התקף לב?

למעשה יש לענות על שתי שאלות: 1. האם התקף הלב קשור לעבודה. כלומר האם קיים קשר סיבתי בין עבודתו של אדם להתקף הלב בו לקה. 2. מהו אחוז הנכות הצמיתה לו זכאי האדם. קשר סיבתי לעבודה מקובל להניח קשר סיבתי בין עבודתו של אדם ל התקף לב בו לקה כאשר מתקיימים שני תנאים: 1. האדם חווה ארוע חריג במהלך עבודתו. ארוע חריג יכל להיות מאמץ גופני חריג או מתח נפשי חריג. 2. התקף הלב הופיע בסמיכות זמנים לארוע החריג. מקובל ש התקף לב שמתרחש בתוך 24 שעות מארוע חריג קשור לארוע החריג. במקרים מסוימיים ניתן לטעון לקשר סיבתי גם אם התקף הלב ארע יותר מ 24 שעות לאחר הארוע החריג. קביעת אחוז הנכות על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956: לכל אדם שלקה ב התקף לב מגיעה נכות זמנית: נכות זמנית של 100% בשלושת החודשים הראשונים לאחר הארוע. נכות זמנית של 50% בשלושת החודשים הבאים. לאחר...
   המשך קריאה
6
  1920 צפיות
  0 תגובות
מתוייג ב:
1920 צפיות
0 תגובות

ניתוח מעקפים Coronary Artery Bypass Grafting

ניתוח מעקפים

הגדרה ניתוח מעקפים מטרתו לשפר את זרימת הדם אל שריר הלב. באופן תקין שריר הלב מקבל דם מהעורקים הכליליים. במידה ועורקים אלה לוקים בטרשת עורקים הגורמת לחסימתם סובל הלב מאספקת דם לקויה (איסכמיה). בניתוח מעקפים עושם שימוש בקטעי עורקים מהחזה או משורש כף היד ובקטעי וריד מהשוק. כלי דם אלה נתפרים מצד אחד אל אבי העורקים ומצד שני אל העורק הכלילי החסום מעבר לנקודת החסימה. כך דם זורם דרך המעקף-עוקף את החסימה וממשיך בעורק הכלילי אל שריר הלב. ניתוח מעקפים משפר סימפטומים הנובעים מאיסכמיה (תעוקת חזה וקוצר נשימה). בחלק מהמקרים תפקוד הלב משתפר לאחר ניתוח מעקפים. במצבים מסוימים ניתוח מעקפים אף מאריך חיים. למי מיועד הניתוח? קיימות כיום שתי פרוצדורות פולשניות המאפשרות לחדש זרימת דם בעורקים כליליים חסומים (טרשת עורקים חסימתית): האחת היא מלעורית- הרחבת עורק כלילי על ידי בלון ותומכן במהלך צנתור. השנייה היא ניתוח מעקפים. הצנתור פחות פולשני מהניתוח אך הניתוח מספק פתרון מלא יותר שמחזיק מעמד זמן ארוך...
   המשך קריאה
3
  11753 צפיות
  0 תגובות
11753 צפיות
0 תגובות

הרשמו לניוזלטר

קביעת תורים

ביקורך הראשון?

אם זהו ביקורך הראשון במרפאה נא להביא במידה ויש:

  • תרשים אקג
  • סיכום בדיקות (מאמץ, אקו, מיפוי וכו)
  • סיכום אשפוז

מכבי

מניעת מחלות לבמבטחי מכבי יכולים לקבוע תור דרך מוקד מכבי ללא הפסקה: 3555* או 1700-50-53-53 או דרך מכבי באינטרנט